ברכות חנוכה: הנוסח המנוקד וסדר ההדלקה

עודכן: 3 באוקטובר 2026 · 11 דקות קריאה

הברכות על הנרות, בניקוד מלא

זה הנוסח כפי שהוא מופיע בסידורים. בכל מקום שכתוב ה׳ אומרים את השם כפי שנוהגים בברכה.

ברכה ראשונה, בכל ערב:

בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה.

ברכה שנייה, בכל ערב:

בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

ברכה שלישית, רק בערב הראשון:

בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

בסידורי אשכנז רבים הברכה הראשונה מסתיימת ״לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה״. זה הנוסח שמופיע בגמרא, כפי שמציין המשנה ברורה, אבל גם הנוסח בלי ״של״ מקובל. מברכים לפי הסידור והמנהג של המשפחה.

מה מברכים בכל ערב בחנוכה תשפ״ז

החג עצמו נמשך מכ״ה בכסלו עד ב׳ בטבת תשפ״ז, והיום השמיני יוצא בשבת, 12 בדצמבר. השנה גם הנר הראשון וגם הנר האחרון נופלים בערב שבת, ולכן כדאי לקרוא את הסעיף על שבת לפני החג.

סדר ההדלקה, צעד אחר צעד

1. מכינים את החנוכייה. בערב הראשון מעמידים נר אחד בצד הימני. בכל ערב מוסיפים נר אחד משמאל לנרות של אתמול.
2. מדליקים את השמש. השמש עומד מעט בנפרד משאר הנרות, ובו מדליקים אותם. לפי השולחן ערוך אסור להשתמש באור נרות החנוכה, והשמש נועד בין השאר לכך שאם משתמשים באור, ייהנו מהאור שלו.
3. מברכים את כל הברכות לפני שמתחילים להדליק. כך פוסק הרמ״א: לא מדליקים נר ואז מברכים.
4. מדליקים את הנר החדש קודם. מתחילים בנר השמאלי, שנוסף הערב, וממשיכים ימינה. השולחן ערוך מסביר שכך הברכה נאמרת על הנר הנוסף, שמבטא את הנס שהלך וגדל מיום ליום.
5. אומרים ״הנרות הללו״ ושרים ״מעוז צור״.

זמן ההדלקה הוא עם השקיעה או בצאת הכוכבים, לפי המנהג, ונותנים שמן או נרות שידלקו לפחות חצי שעה. מי שלא הדליק בזמן יכול להדליק גם מאוחר יותר באותו לילה.

״הנרות הללו״: הנוסח המלא

אומרים אחרי שמדליקים. בעדות המזרח נוהגים לומר אותו כבר אחרי הנר הראשון, תוך כדי הדלקת השאר.

נוסח אשכנז:

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאָנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי הַחֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ.

נוסח עדות המזרח:

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אֲנַחְנוּ מַדְלִיקִין עַל הַנִּסִּים, וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת, וְעַל הַנִּפְלָאוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת לִשְׁמֶךָ עַל נִסֶּיךָ נִפְלְאוֹתֶיךָ וִישׁוּעוֹתֶיךָ.

מעוז צור: כל שש הבתים

נוהגים לשיר אותו אחרי ההדלקה. האותיות הראשונות של חמשת הבתים הראשונים יוצרות את השם ״מרדכי״, ושלוש המילים הפותחות את הבית האחרון, ״חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ״, יוצרות ״חזק״.

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי, לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ. תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי, וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ. לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ, אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ.

רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי, בְּיָגוֹן כֹּחִי כִּלָה. חַיַּי מָרְרוּ בְּקוֹשִׁי, בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה. וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה, חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְאֶבֶן בִּמְצוּלָה.

דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי, וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי. וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי, כִּי זָרִים עָבַדְתִּי. וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי, כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי. קֵץ בָּבֶל, זְרֻבָּבֶל, לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשָׁעְתִּי.

כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא, וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ, וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה. רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ, וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ, רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ.

יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים, וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי, וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים. וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים, בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים.

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ, וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה. נְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה. כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה, וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה. דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן, הָקֵם לָנוּ רוֹעֶה שִׁבְעָה.

ההבדלים בין הנוסחים

הברכה השנייה והשלישית זהות בכל הנוסחים. בחב״ד, לפי ההוראות באתר chabad.org, הנוסח הוא ״להדליק נר חנוכה״, והשמש מוצב בנפרד משאר הנרות.

ערב שבת ומוצאי שבת

השנה זה רלוונטי פעמיים: הנר הראשון והנר השמיני מודלקים ביום שישי.

• ביום שישי מדליקים נרות חנוכה לפני נרות שבת, ומברכים את אותן ברכות כמו בכל ערב. אישה שמדליקה נרות שבת מקבלת בכך את השבת, ולכן היא מדליקה קודם את החנוכייה.
• הנרות צריכים לדלוק עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים. המשנה ברורה כותב שיש לתת שמן לשיעור הזה, ובחב״ד מזכירים שנרות החנוכה הקטנים של חצי שעה לא מספיקים ביום שישי. ההדלקה עצמה מוקדמת, לפני כניסת השבת.
• במוצאי שבת (נר שני) מדליקים רק אחרי צאת השבת. בבית הכנסת מדליקים לפני ההבדלה. בבית המנהגים חלוקים: יש שמבדילים קודם ויש שמדליקים קודם, והמשנה ברורה כותב שכל אחד ינהג כמנהגו.

באפליקציית מועדים לשמחה יש לחנוכה עמוד עם התאריכים של השנה וסדר ההדלקה שלב אחר שלב, כולל הברכות המנוקדות.

שכחתם ברכה? מה עושים

• שכחתם ״שהחיינו״ בערב הראשון: מברכים אותה בערב השני, או בערב שבו נזכרתם, לפני ההדלקה. אם נזכרתם רק אחרי שהדלקתם, לפי המשנה ברורה לא מברכים אותה באותו ערב.
• לא הדלקתם ערב שלם: אין השלמה, אבל בערבים הבאים מדליקים כרגיל, לפי מספר הנרות של אותו ערב.
• אתם לא בבית ואף אחד לא מדליק בשבילכם: מי שרואה נר חנוכה מברך ״שעשה נסים״, ובערב הראשון גם ״שהחיינו״.

כל חגי השנה, בעברית ובחינם

מועדים לשמחה מביאה לכל חג את התאריך, המשמעות, הברכות והמנהגים, צעד אחר צעד. בחינם ובלי פרסומות.

לפתוח את לוח החגים